הכרעת דין בתיק ת"פ 3885-09 - פסקדין

נגד הנאשמים: חברה ליצור מוצרי בשר (להלן - "הנאשמת")  ומנהלה הפעיל (להלן - "הנאשם"), הוגש כתב אישום אשר בו ייחסה להם התביעה ביצוע ארבע עבירות, ואלה הן:

הוספת מים לבשר בשיעור העולה על 10% ממשקלו הכולל של הבשר;

הוספת פוספטים בבשר מעובד במשקל העולה על 5% ממשקלו הכולל של הבשר;

סימון בשר מעובד כאשר המילים "מים מוספים" אינן בגודל הזהה לגודל האותיות בשם;

סימון  בשר מעובד בצבע שאינו בולט לעין.

כפי העולה מכתב האישום העבירות הללו הן פרי תלונת צרכנית - מאיה מזרחי, שהגישה תלונתה אצל הרשות לאחר שרכשה, לפי הטענה, מוצר המיוצר על ידי הנאשמים המכונה "גולש עגל" ביום 25.1.06.

במאמר מוסגר אציין כי אף על פי שעל פני הדברים חקירת תלונה זו אינה מן החקירות הסבוכות, כמו גם הגשת כתב האישום, אינה פעולה משפטית מורכבת, עולה כי כתב האישום הוגש לבית המשפט בחלוף כשלוש שנים וחצי מאז המועד הרלבנטי המצוין בכתב האישום.

כפי המצוין בהחלטתי מיום 2.3.11, שהתייחסה לטענת הנאשמים כי אין עליהם להשיב לאשמה, טענה שעלתה בעקבות אי התייצבות המתלוננת בבית המשפט במספר ישיבות, והחלטתי לדחות בקשת התביעה לדחיית דיון לשם זימון נוסף של המתלוננת, הוריתי על זיכוי הנאשמים משתי העבירות הראשונות, מבין הארבע לעיל, משקבעתי כי אין על הנאשמים להשיב לאשמה בהתייחס לשתי העבירות הללו. משום כך, נשמעה פרשת ההגנה ביחס לשתי עבירות : סימון בשר מעובד כאשר המילים "מים מוספים" אינן בגודל הזהה לגודל האותיות בשם, וסימון בשר מעובד בצבע שאינו בולט לעין.

לאחר ששמעתי עדי ההגנה, עולה כי לא הוכחה העבירה של סימון  הכיתוב הרלבנטי "מים מוספים 10%" באותיות שגודלן שונה מהכיתוב: "גולש עגל מעובד". נדמה כי על העובדה שגודל האותיות בשני הכיתובים הללו זהה, אין מחלוקת. אלא שטוען בא כוח התביעה כי משום שהכיתוב "מים מוספים 10%" מופיע בת/2 באותיות שהן בצבע שחור על רקע כחול כהה עד כי קשה לראותן, ממילא עולה המסקנה כי גודל האותיות אינו זהה.

טענתו זו של בא כוח התביעה, יש בה הגיון, אך ככל שבמשפט פלילי עסקינן, אין מקום לקבוע ממצאים מרשיעים על בסיס פרשנות כה רחבה של הוראות החוק דהיינו הוראות תקנה 7 (2) לתקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד) התשנ''ג - 1993 הקובעת: " המלים "מים מוספים" בציון אחוז המים המוספים, ליד השם או מיד מתחתיו, בגודל אותיות זהה לגודל האותיות בשם."

שאלה היא: מה היה הדין אילו אכן, היו האותיות במילים "מים מוספים 10%" בצבע כהה על רקע כהה באופן שלא ניתן היה להבחין בהן או לא ניתן היה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת? האם לא היה בכך כדי הפרת ההוראה הנ''ל שבתקנה?  אלא שלא מצאתי לדון בה לפי שאין זה המצב העובדתי שלפני. המצב העובדתי שלפני הוא שאכן קיים קושי אמיתי ומשמעותי להבחין בין הכיתוב "מים מוספים 10%", אלא שבמאמץ מיוחד, ניתן להבחין בכיתוב אף על פי שהוא בצבע שחור על רקע כחול כהה.

אך שאלה אחרת היא העומדת בלב המחלוקת שלפני. השאלה היא האם באופן ובצורה הגרפית בה נרשמו שני הכיתובים על האריזה אין כדי ביצוע עבירה של סימון הבשר בצבע שאינו בולט. התשובה לשאלה זו היא אחת - אין טוב ממראה עיניים! שכן, שאלתי וחזרתי ושאלתי את העד מטעם ההגנה,  אלי סהר - האחראי על עיצוב המוצר אצל הנאשמת, האם אין בכיתוב כמות שהוא כדי להטעות, והוא חזר ואמר כי לטעמו אין בעיה.

אולי לטעמו ולשיטתו הסובייקטיבית של העד סהר כמו גם לנאשם אין בעיה בכיתוב, אך אין בכך כדי ליתן מענה שיש בו כדי להביא לקביעה כי לא הוכחה העבירה של סימון בשר מעובד בצבע שאינו בולט. החיקוק הרלבנטי לעניינו הוא הנקבע בתקן המחייב 1145. כידוע תקן ישראלי הוא דין ואי עמידה בתקן היא עבירה על חוק התקנים  תשי''ג 1953.

אמרתי כי "אין טוב ממראה עיניים" ולא בכדי. כאשר אדם מביט אל כיתוב מסוים על גבי מוצר צריכה כמו גם על גבי מקום אחר והכיתוב מחולק לשני סוגים. האחד בהיר על רקע כהה נראה לעין, ברור ובולט, וכיתוב אחר המתייחס אליו, נעשה באופן שאותיותיו שחורות על רקע כחול כהה, יש והעין תקלוט אך ורק את הכיתוב הבולט ולא תבחין בכיתוב השני. על מנת לתהות על קביעה זו יש להביט אל המוצג ת/2 ולהיווכח.

כמו כן, על מנת לעמוד על טיבו של העניין ראוי להשוות בין שתי האריזות שהוגשו במשפט זה כראייה, האחת מטעם התביעה אשר סומנה כ-ת/2 והשנייה מטעם ההגנה אשר סומנה נ/1. ההשוואה ביניהם מראה וממחישה תכלית החקיקה בעניין בו אנו עוסקים. הכיתוב "מים מוספים 10%" המופיע בנ/1 באותיות בהירות על רקע כחול כהה בולטות ובהירות לכל רואה. באופן זה הכיתוב "גולש עגל מעובד  מים מוספים 10%" הוא כיתוב אחיד בצורתו, ועין האדם תקלוט את כולו. הצורה הגרפית הזו, היא תכלית החקיקה שבאה להגן על ציבור הצרכנים וככל שמאן דהוא - צרכן - ניגש אל המוצר כדי לרכשו יבחין בנקל בכיתוב זה. אופן הכיתוב בת/2 אותיות בצבע שחור על רקע כחול כהה, אשר מצריכות התבוננות מעמיקה של הקונה , או שמא אומר יש בהן כדי להביא להטעייתו לפי שלא יבחין בכיתוב, יש בו כדי להבהיר חשיבות ותכלית החקיקה.

במשפט זה עלתה השאלה האם מועד ביצוע העבירה הוכח. שהרי בדעת התביעה היה להוכיח העבירה באמצעות המתלוננת אשר לכאורה וכפי העולה מעובדות כתב האישום רכשה המוצר ביום 25.1.06. משלא נשמעה עדותה, לכאורה לא הוכח מועד ביצוע העבירה.

אין בטענה זו ממש. במשפט זה הוכח כי ת/2 דהיינו הכיתוב בצבע שחור על רקע שחור כהה, קיים היה לפחות עד שנת 2007 ( ראו עדותו של הנאשם בעמ' 37 שורה 20 ועדותו של העד אלי סהר בעמ' 39 שורה 14 לפר').  משמע המוצר בו מדובר נמכר והופץ על ידי הנאשמת וממילא על ידי המנהל - הנאשם,  בשנת 2007. לעובדה זו יש להוסיף עדותה של העדה מצקור מרגרט אשר העידה כי קיבלה לידיה את ת/2 בתאריך 31.1.06 ושלחה אותו לבדיקה מעבדתית.   כמו כן, העיד עד התביעה אדוניה אברמוב כי קיבל תלונה מפי המתלוננת בתאריך 30.1.06 מסמך שסומן ת/1.

כמו כן, קיבל את האריזה ת/2 באותו יום. כמובן שת/1 אינו קביל לתוכן המסמך אך הוא קביל לצורך הוכחת תאריך קבלת ת/2 על ידי העד שהעיד על כך.

משמע עובר ליום 30.1.06 ולפחות עד שנת 2007 היה המוצר ואריזתו ת/2 בשוק. מסקנה זו היא בלתי נמנעת לפי שהיא עולה באופן הגיוני מהנסיבות שהוכחו. מתוך כך עולה שלמעשה הודו הנאשמים בביצוע העבירה בשנת 2007.